שמונת הפסוקים להתמרת התודעה

1. נחוש להשיג את התועלת העצומה ביותר עבור כל בעלי התודעה,
שהם יקרי ערך יותר מכל אבן חן המגשימה משאלות
אחזיק אותם קרובים לליבי כל העת.

2. כאשר אני בחברת אחרים
אראה עצמי תמיד כנחוּת מבין כולם,
וממעמקי ליבי,
ארחש רגשי כבוד ויקר לאחרים.

3. אעמוד על המשמר, ברגע שיופיע בתודעתי תעתוע,
המסכן אותי ואת האחרים,
אתייצב מולו ואֵמנע ממנו,
ללא דיחוי.

4. כאשר אראה בעלי תודעה בעלי טבע רע,
כורעים תחת נטל מעשי אלימות שליליים וסבל,
אתייחס אליהם כאל יקרי מציאות,
כמוצא אוצר נדיר.

5. כאשר, מתוך קנאה,
נוהגים בי אחרים לא כיאות,
תוך התעללות, הטחת עלבונות וכדומה,
אקבל על עצמי את התבוסה
ואציע להם את הניצחון.

6. כאשר מי שעימו היטבתי
ושבו תליתי תקוות גדולות,
פוגע בי קשות,
אראה בו את מורי הנעלה.

7. בקצרה, גם ישירות וגם בעקיפין,
אציע כל אושר ותועלת לכל אמהותיי,
אקח על עצמי בחשאי,
את תוצאות כל מעשיהן הרעים והמזיקים
ואת כל סבלן.

8. לא מוכתם על-ידי הדעות הקדומות
ושמונה המחשבות הארציות,
הלוואי ואוכל לתפוס את כל התופעות כאשליות
וכך אשתחרר מכבלי ההיאחזות.