גוּרוּ פּוּגָ'ה (לַאמָה צ'וֹפָּה)
טקס הגורו פוג'ה הינו טקס הוקרה למסורת ולמורות והמורים הרוחניים. הטקס מטמיע בזרם התודעה את כל הדרך להארה, מהדק את החיבור למורות ולמורים, מאפשר צבירה צפוּנה של סגולות מיטיבות ומטהר קארמה שלילית. התרגול מורכב מהצעת מינחות ובקשה לקבלת השראה מהמורות והמורים הרוחניים (בין אם המורה נוכח/ת באופן פיזי ובין אם לאו) המגלמים את שלוש אבני-החן (בודהה, דהרמה וסנגהה). טקס הגורו פוג'ה מכין התודעה לכונן את מימושן של הידיעות התבוניות ואת ההגעה להארה.
באמצעות התרגול הזה משוחזרים גם נדרים רוחניים ומחויבויות רוחניות שהתנוונו. התרגול מאפשר לנו לאחד את תודעתנו עם תודעותיהם הקדושות של המורות והמורים הרוחניים, אשר נחשבות לשורש ולכוח החיים של הדרך הרוחנית.
לאמה זופה רינפוצ'ה מעודד תכופות תלמידים ותלמידות ללמוד ולתרגל את הלאמה צ'ופה (גורו פוג'ה) שנכתב על ידי פאנצ'ן לוסאנג צ'וקי גייאלצן במאה ה-17 ולעיתים קרובות בשילוב עם התרגול המקדים של Jorcho.
מתוך ההסבר של לאמה זופה רינפוצ'ה על חשיבות הטקסט והתרגול:
…"פאנצ'ן לוסאנג צ'וקי גייאלצן בחן ובדק את כל תרגולי הגורו-יוגה, כדי לגלות מה גרם למאסטרים היוגים ההודיים הגדולים – שראהַה, טילופה, נארופה, מרפה, מילארפה וכו', ולבריות המוארות הגדולות של ארבע השושלות, להגשים הארה בפרקי חיים קצרים בתקופות מנוונות. לאחר שבדק את כל תרגולי הגורו-יוגה שהם עשו הוא הרכיב את כולם יחדיו לכדי תרגול אחד שנקרא הלאמה צ'ופה תוך שהוא מחבר ביניהם. בסוף טקסט הלאמה צ'ופה יש את הלאם-רים, כל הדרך המדורגת להארה. תמצית הלאם-רים נמצאת שם. יש שם את הלוג'ונג כדי להפוך את התודעה ולשנותה מתודעה רגילה לתודעת הדרך להארה. (למעשה, כל הלאם-רים הוא בעצם לוג'ונג, אך יש חלק מסוים שנקרא "לוג'ונג" שמגיע בסוף הטקסט). באמצעות חשיבה על התועלות המיטיבות שלהם, אתה מסתכל על כל הדברים הלא רצויים כעל כאלה שהם חיוביים, ומסתייע בהם בדרך להשגת הארה בִּמְהִירוּת. הכל נמצא שם בטקסט הלאמה צ'ופה. הכל בשלמותו.
פאבונקה רינפוצ'ה היקר אומר, "אם עולה בידך לתרגל את הלאמה צ'ופה בכל יום, אז ביכולתך לתרגל את תמציתן של הנקודות החיוניות ביותר של סוטרה וטנטרה, את הדרך השלמה…""